לחילופין, גם כאשר אין שינוי בטיפול המוצע, המטופל זוכה לקבל אישורור בנכונות דרכו של הרופא הראשון. דבר זה עוזר לחזק את הקשר בין המטפל למטופל. למעשה האפשרות לקבלת חוות דעת שנייה היא זכות בסיסית ברפואה. במדינת ישראל, זכות זו מעוגנת גם ב"חוק זכויות החולה" (פרק ג' סעיף 7) ובחוק חופש המידע.
חוות דעת שניה במשרד
ייעוץ במשרד
פעמים רבות מטופלים היו כבר אצל רופא אחר אשר ממליץ להם טיפול מסויים, ולפני ביצוע הטיפול, רוצים לשמוע חוות דעתו של רופא נוסף. דוגמאות לכך הם טיפול תרופתי, ביצוע צינטור, אבלציה, בדיקה אלקטרופיזיולוגית, היפוך חשמלי ועוד. בכל המקרים האלה זה נכון לשמוע חוות דעת נוספת ולקבל גישה נוספת (ולעתים שונה) מזו של הרופא הראשון.
בבית החולים (עבור חולה המאושפז)
ישנם מצבים בהם רופאי בית החולים מציעים לחולה המאושפז במחלקתם טיפול מסויים אשר אמור להתבצע תוך כדי אישפוז. לעתים מבקשת המשפחה חוות דעת שנייה לפני מתן הסכמתה לטיפול המוצע, ולצורך כך יש להגיע לבית החולים למתן חוות דעת. אם הצורך בחוות דעת מסוג זה אינו דחוף, אני ממליצה למטופל להשתחרר תחילה מבית החולים, ואז להגיע בצורה מסודרת לביקור התייעצות במרפאה. על פי הצורך, אני מקבלת הזמנות לייעוץ מסוג זה לכל בתי החולים הנמצאים במרחק סביר מאזור המרכז. היוצא מן הכלל הוא בית חולים בו אני עובדת (אסף הרופא). (מדוע?).
מטופלים רבים מגיעים אלי למרפאה לצורך קבלת חוות דעת שנייה. לעתים אני מוזמנת לבתי חולים אחרים למתן חוות דעת שנייה בקשר למצבו של חולה. אני תמיד משתדלת לפתח דעה עצמאית מבלי לדעת מראש את דעת הרופאים האחרים בבית החולים. דרך זו מבטיחה למטופל ולמשפחתו חוות דעת שהיא באמת חוות דעת שנייה ועצמאית.
מאידך, מידי פעם, מטופלים הנמצאים במחלקתי שבבית חולים מבקשים להביא רופא חיצוני לקבלת חוות דעת שנייה. אני תמיד מקבלת בברכה בקשה מעין זו. למעשה, חשוב לי שמשפחה אשר הביעה את רצונה להביא יועץ חיצוני אכן תקבל את כל הסיוע הדרוש לכך. הדבר חשוב על מנת שאם וכאשר אמשיך בטיפול שהמלצתי, יהיה הדבר תוך שיתוף ותמיכה מלאה של המטופל ומשפחתו (דבר שמבחינתי הכרחי להחלמתו של המטופל).
יישום החוק בשטח. האמנם?
פעמים (רבות מדי), מטופלים מתקשרים למשרדי בבקשה לקבלת חוות דעת שנייה, אך כעבור מספר שעות מתקשרים בשנית על מנת לבטל את הבקשה. בשיחה עם המשפחה, מתבהרת תמונה עצובה אשר על פיה אנו למדים כי הסיבה לביטול הוא החשש מפני תגובתו של רופא המטפל, לכשישמע כי ביקשו חוות דעת שנייה. פעמים רבות הדבר מתבטא באחות בית חולים אשר סתם "מעקמת" את הפרצוף לשמע הבקשה להביא יועץ חיצוני. לעתים הדבר מתבטא בקשיים אדמיניסטרטיביים שהמחלקה מערימה על היועץ החיצוני (כגון זמן המתנה ארוך מאד עד אשר נותנים לרופא החיצוני את תיקו של החולה, וכו'). ניתקלנו אפילו במקרה קיצוני שבו רופא קיצר בצורה בוטה את ביקור הייעוץ, וסיים אותה בפנים נעלבות, באמרו למטופל כי הוא רואה שהוא יודע לטפל בעצמו ושאין לו מה להמשיך ולבוא אליו לטיפול.
בשטח, אני חשה פעמים רבות כי למרות שהחוק במדינת ישראל קובע מפורשות כי חובה על בית החולים לסייע ככל האפשר למשפחה להביא רופא חיצוני לחוות דעת שנייה, בפועל אין הדברים כך. בשורה התחתונה, רבים מהמטופלים חוששים למצות את זכותם לחוות דעת שנייה, ועושים זאת רק כאשר הגיעו מים עד נפש.
לעמיתי הרופאים וצוות האחיות אבקש להביע את דעתי, כי מוטלת עלינו חובה מוסרית לסייע לכל משפחה המעוניינת לקבלת חוות שנייה. כפי שכתבתי לעיל, אני באופן אישי אהסס להמשיך כל טיפול למשפחה אשר הביעה את רצונה לקבלת חוות דעת שנייה, עד אשר אני יודעת שהם קיבלו את כל הסיוע הדרוש, ומיצו את רצונם בהבאת יועץ חיצוני או כל גורם אחר. הדבר חשוב לי, מכיון שלפני שאני ממשיכה בטיפול, אני חייבת לדעת שהמטופל ומשפחתו סומכים על שיקול דעתי ויודעים שהצגתי בפניהם את כל האופציות הטיפוליות. חשוב לי שידעו כי ההמלצה שנתתי היא אכן ההמלצה הטובה ביותר עבור המטופל. שיתוף פעולה זה עם המטופל ומשפחתו חשוב מאד לצורך החלמתו המהירה של החולה.
מאידך, למשפחות אשר מעונינות לקבל חוות דעת שנייה אציין כי כל רופא אשר מערים קשיים לקבלת חוות דעת שנייה הוא רופא שאני באופן אישי לא הייתי סומכת על שיקול דעתו. על כן, במקרה כזה, על המשפחה לעשות ככל שביכולתה לעבור לטיפול במקום אחר.
מדוע אין ביכולתי לתת ייעוץ רפואי פרטי בבית חולים אסף הרופא?
לעתים אני נשאלת לפשר ההמנעות ממתן חוות דעת פרטית בבית חולים אסף הרופא: הסיבה לכך היא שבבית חולים זה אני עובדת במשרה מלאה כעובדת מדינה. על פי חוקי מדינת ישראל הנוכחיים, אני מנועה מלתת שרות רפואה פרטי (שר"פ) בבית חולים הממשלתי שבו אני עובדת. כל ייעוץ שיינתן בבית חולים אסף הרופא יינתן ללא תשלום ובמסגרת עבודתי בבית החולים. לעתים (רבות מדי) אני נתקלת במצבים שבהם בני משפחת המטופל מעוניינים ולוחצים לקבל ייעוץ פרטי בבית החולים. לצערי, כיום החוק אינו מאפשר זאת.
10-05