על אף שתופעת מוות פתאומי בספורטאים (או חיילים) קיימת גם כשהם בריאים וללא מחלת לב כלשהיא, בדרך כלל הסיבה למוות פתאומי קשורה במחלה מולדת שלא אובחה. שכיחותן של מחלות הגורמות למוות פתאומי בספורטאים משתנה מאיזור לאיזור בעולם. (למה?)

על מנת להקטין את הסיכון למוות פתאומי, על כל ספורטאי לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות מחמירות על מנת לוודא שאינו חשוף לסכנות היכולות לגרום למוות פתאומי.

בעמוד נפרד, כתבנו אודות מוות פתאומי בספורטאים אשר להם אין מחלת לב כלשהיא. להלן רשימה ופירוט אודות מחלות לב היכולות לגרום למוות פתאומי:

קרדיומיופטיה היפרטרופית. (לפרטים… )

זו מחלה מולדת ותורשתית שבה שריר הלב מאוד עבה וחולה. חולים אלו מפתחים הפרעות קצב קטלניות בזמן מאמץ. מחלה זו לא תמיד קלה לאיבחון כי שריר הלב של ספורטאים עבה בגלל האימונים האיטנסיביים שהם עוברים. לכן, האבחון בין שריר לב עבה הנובע מאימונים אלה, לבין שריר לב עבה עקב מחלה אינו קל, והגבולות מטשטשים.

במקרה של חשד למחלה זו, ההנחיות הרפואיות הסטנדרטיות של הרופא לספורטאי היא להפסיק את האימונים הספורטיבייים לתקופה של 3 חודשים, ואז בודקים שנית את הלב באקו ומודדים את עובי השריר. בהתאם לתוצאות, על הרופא להחליט אם להתיר או לאסור את פעילותו הספורטיבית של השחקן.

בארה"ב, קרדיומיפטיה היפרטרופית היא הגורם השכיח ביותר למוות פתאומי בספורטאים. בארצות אחרות אין הדבר בהכרח כך. (למה?)

עורקים כליליים בעלי מוצא לא תקין

הלב שלנו מקבל דם משלושה עורקים עיקריים. כל עורק יוצא מנקודה מסוימת באבי העורקים שהוא העורק הראשי בגוף. לאחוז מסויים מהציבור, יש מום מלידה אשר בו עורקים אלה יוצאים מנקודה שונה בלב. זה כשלעצמו אינו נורא (תלוי כמובן בסוג המום), אך כאשר עורק גם עובר בין שני כלי דם גדולים אחרים הדבר כבר בעייתי.

בעת מאמץ, לחץ הדם בגוף עולה תוך כדי התרחבותם של העורקים הראשיים בגוף. העורק הכלילי אשר עקב מום מלידה עובר בין עורקים ראשיים אלה, נמחץ בעת המאמץ, וכתוצאה, נפסקת אספקת הדם ללב עצמו. דבר זה גורם לפרפור חדרים ומוות מידי. זה מצב שקשה לאבחן מראש. אבל, אם חושדים שיש בעיה מסוג זה, יש לעשות צינטור שבו ניתן לראות את מיקום העורקים. (כיום ניתן גם לעשות בדיקת CT כדי לעשות אבחנה זו). במידה והצינטור מאשר את החשד, יש לשלוח את המטופל לניתוח מעקפים, שבו מובילים את העורק הכלילי במסלול אחר העוקף את העורקים הראשיים שמחצו אותו.

עורק כלילי בעל מוצא לא תקין הוא בין הגורמים השכיחים ביותר בעולם למוות פתאומי בספורטאים. (ראה על ההבדלים בין ארצות שונות)

 סיבות נוספות ופחות שכיחות:

• מחלה של שריר חדר ימין בלב – Right Ventricular Dysplasia (לפרטים…)

זו מחלה מולדת שבה תאי שריר בחדר הימני של הלב מתחלפים בתאי שומן. תערובת של סוגי תאים שונים גורמת להתפתחות של הפרעות קצב קטלניות בעיקר בזמן מאמץ. בחלק מהחולים אפשר לאבחן את המחלה מתרשים הא.ק.ג. לרוב צריך לעשות בדיקת אקו לב, בדיקת מאמץ, MRI ולעתים גם בדיקה אלקטרופיסיולוגית. הטיפול במחלה זו הוא השתלת דפיברילטור.

• דלקת שריר הלב – Myocarditis . (לפרטים…)

מחלה זו קשה לאבחון וודאי, וקשה לדעת מה בדיוק גרם למחלה. לעתים קרובות, המטופל מדווח שהיה לו חום גבוה באיזה שהוא שלב, ואחר כך מוצא עצמו מתלונן על עייפות, חולשה וסחרחורות. בבדיקת אקו לב ניכר תפקוד ירוד של חדרי הלב.

חולים אלו נמצאים אף הם בסכנה למוות פתאומי. בשלבים מוקדמים של המחלה, תפקוד הלב יכול להיות תקין לחלוטין אבל קיימת הסכנה להפרעות קצב קטלניות.

• מחלות אחרות ופחות נפוצות:

מחלות נוספות הקשורות במוות פתאומי בספורטאים כוללות מחלות של המסתמים בלב, מחלת לב כלילית (מחלה של כלי הדם המספקים דם ללב) ומחלות של שריר הלב (Dilated Cardiomyopathy) .

בכשני אחוז מהספורטאים אשר מתים באופן פתאומי לא מוצאים סיבה בנתיחה לאחר המוות. הדבר נובע ממחלות הפוגעות במבנה החשמלי של הלב ולא במבנה האנטומי. מחלות אלו כוללות:

– תסמונת ברוגדה.

– תסמונת QT ארוך.

– קיומו של סיב הולכה חשמלית מהיר נוסף בלב.

גורמים אחרים למוות פתאומי בספורט שאינם קשורים למחלות לב:

ישנם גם גורמים אחרים שאינם קשורים למחלת לב כלשהיא היכולים לגרום למוות פתאומי בספורטאים, ועל כך, בעמוד הבא.

תמונת ארכיון בערך משנת 1958. התאומים צ'רלי וגרי מורל (Charlie & Gary Morrell) , שחקני פוטבול מקצועיים בשנות ה-20 שלהם. מסתבר ששניהם סבלו ממחלת HCM תורשתית. גרי מת בשנת 1991 בגיל 54. אחיו צ'רלי זכה להשתלת לב בשנת 1995 ומת בשנת 2005 בגיל 64.
מקור: aheartforsports