מחלות לב בספורטאים

ספורט ובריאות

ידוע היטב עד כמה התעמלות ופעילות גופנית יומיומית חשובה לבריאות הגוף והנפש שלנו. התעמלות עוזרת להוריד את רמת הכלורסטרול ה"מזיק", ומאידך מעלה את רמת הכלורסטרול ה"טוב". הדבר גם עוזר להורדת לחץ הדם. אדם שמקפיד על פעילות גופנית יומיומית גם "מתרגל" את הלב שלו, דבר שעוזר להורדת עומס הלב בפעילותו היומיומית. התעמלות נכונה עוזרת לנו להוריד עודף משקל. לבסוף, התעמלות נכונה גם עוזרת לנו לשלוט ולהוריד מצבי מתח בחיי היומיום. מומלץ לכל אדם המעוניין לשמור על בריאותו לעסוק בפעילות ספורטיבית, ולכל הפחות בהליכה סדירה ויומיומית.

ספורט תחרותי

אמבולנס המגיע לטפל במקרה מוות פתאומי על מגרש המשחקים

ספורט תחרותי הוא דבר שונה לגמרי, והאנשים העוסקים בפעילות זו מביאים את עצמם ליכולת קיצונית אשר אינה בהכרח בריאה לגוף ולעתים אף מזיקה לו.

בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים בנושא זה, ונראה כי הרפואה של היום פיצחה את חידת מותו של החייל פלדיפידס, ואנו מבינים את רוב הגורמים למוות פתאומי בספורטאים.

קיימת תופעת מוות פתאומי בספורטאי בריא לחלוטין, ועל כך בקישור זה.

בדרך כלל מותו הפתאומי של הספוראי נובע מקיומה של מחלת לב חבויה, אשר מתגלית במלוא עצמתה ואכזריותה רק בעקבות המאמץ הקיצוני שעובר על גופו וליבו של הספורטאי. מדוע אם כן, לא מגלים את קיומה של המחלה בבדיקה רפואית שגרתית? מסתבר, כי לעתים, תוצאות בדיקות הלב של ספורטאי דומות מאד לזו של אדם חולה במחלת לב, וזאת למרות שהספורטאי בריא לחלוטין. עקב כך, הרופא לא תמיד מסוגל בבדיקה שגרתית לדעת באופן ברור באם תוצאות הבדיקה הן טיפוסיות ל-"לב-ספורטאי" או שמא חבויה מאחורי תוצאות הבדיקה מחלת לב קשה, מסוכנת וקטלנית.

לדוגמא, ניקח מחלה מולדת בשם קרדיומיופטיה היפרטרופית, שבה האדם נולד עם שריר לב עבה מדי. מחלה זו יכולה לגרום למוות פתאומי. בענפי ספורט רבים, כאשר הספורטאי מתאמן ו-"בונה" את שרירי הגוף שלו, הוא בונה תוך כדי כך גם את שריר הלב שלו. בדומה לשרירי החזה, הזרועות והשוקיים אשר "מתנפחים" ומתעבים, גם שריר הלב מתעבה. התעבות זו אמנם נותנת ללב את הכח והעצמה לתמוך בפעילותו הגופנית המפרכת של הספורטאי, אך גם גורמת לשינויים בדפוס התנהגותו של הלב כפי שהדבר מתבטא בבדיקת אקו של הספורטאי.

הרופא אשר בודק את הספורטאי וקורא את בדיקות הא.ק.ג. והאקו שלו, יתקשה במקרים מסויימים להבחין בבדיקות אלה בין התעבות טיפוסית של לב-ספורטאי לבין זו של ספורטאי אשר חולה במחלת קרדיומיופטיה היפרטרופית. בדומה למחלה זו, כך גם במחלות לב אחרות קיים קושי באבחון המחלה אצל ספורטאי.

אז מה עושים? כיצד בכל זאת מאבחנים מחלות לב אצל ספורטאים? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית, ומשתנה ממקרה למקרה. למעשה, כאן אנו נכנסים לעולם הקסום של אמנות הרפואה שבו האלקטרופיזיולוג חייב לבחון כל מקרה לגופו. שיטות האבחון הן רבות ושונות וכמובן שחורגות מעבר למאמר זה ואתר פופולרי זה. אם בכל זאת נמשיך ונבחר כדוגמא בודדת את מחלת ה-קרדיומיופטיה היפרטרופית עליה כתבנו לעיל – הרי כאן נסיונו הקליני של הרופא חשוב ביותר. האלקטרופיזיולוג החושד במחלה ספיציפית זו, יורה לספורטאי לחדול מכל פעילות ספורטיבית לתקופה של מספר חודשים. בתום תקופה זו, הספורטאי יחזור על כל הבדיקות הרפואיות שעשה כבר בעבר. במידה ותוצאות הבדיקה מעידות על ירידה בעובי שריר הלב, הרי בדרך כלל זה יעיד כי הספורטאי בריא ויכול לחזור לפעילות רגילה. במידה ועובי שריר הלב נשאר כפי שהיה, בדרך כלל הדבר מעיד כי אכן הספורטאי סובל ממחלה זו. ספורטאי זה יאלץ לוותר על פעילותו הספורטיבית ולקבל טיפול מתאים. (לפרטים נוספים ראה הפרק על קרדיומיופטיה היפרטרופית). [הבהרה: דוגמא זו נכתבה לצרכי המחשה בלבד. בפועל הנושא מרכב הרבה יותר, וחייבים להיות במעקב צמוד שלאלקטרופיזיולוג לפני קבלת החלטה לכאן או לכאן בנושא זה].

תפקידו של הרופא באבחון ובמתן אישור לפעילות ספורט תחרותי

ההחלטה לתת אישור לעסוק בספורט תחרותי היא החלטה מורכבת מאוד. הסיבה למורכבות נובעת מהעובדה שהאימון הגופני האינטנסיבי גורם ללב לעבור שינויים רבים גם מבחינת המבנה וגם מבחינת הפעילות החשמלית. בהרבה מקרים מטשטשים הגבולות בין מה שנחשב לפיסיולוגי ומכונה "לב של אטלט" (Athlete's heart) למצב הפתולוגי אשר יכול לסכן את חייו של השחקן.

מצד אחד, גישה מחמירה מדי עלולה להשבית את השחקן שלא לצורך. מאידך, גישה מקלה, יכולה כמובן לסכן את חיי השחקן. זהו סוג הדילמה שבפניה עומדת אני ועמיתי הרופאים בכל פעם שמגיע אלינו ספורטאי לבדיקה ובירור מעמיק.

הנושא מסובך במיוחד מאחר ויש לפנינו ספורטאי חסון שמשקף בשבילינו את "שיא הבריאות". הוא שונה בצורה משמעותית מהמטופלים השבריריים בהם אנו מטפלים בבית החולים ביום יום. הנטיה הסוביקטיבית של הרופא היא כן לבוא לקראת השחקן ולהשתדל לתת לו לחזור לפעילות תחרותית במידת האפשר.

על מנת להקל בהחלטות מסוג זה, פרסמה האגודה הקרדיולוגית האמריקאית הנחיות רפואיות עבור ציבור הרופאים. העדכון האחרון להנחיות אלה פורסם בשנת 2005 . כל רופא אשר נותן אישורים לספורט תחרותי חייב להכיר היטב הנחיות רפואיות אלה.

סיכום

הספורטאי עובר אימונים אינטנסיביים על מנת להגיע למצוינות תחרותית בענף הספורט שלו. תוך כדי כך הוא מפתח את כל שרירי גופו על מנת שיוכל לעמוד בעומס הפיזי הקשה. אימון מפרך זה גורם לכך שהלב עובר שינויים במבנה הפיזי שלו ובפעילות החשמלית שלו. לעתים, שינויים גורמים לתוצאות הבדיקות להראות דומות לתוצאות הבדיקות של אדם חולה. עקב כך, בדיקה קפדנית של ספורטאים תחרותיים חשובה על מנת לאתר את אלו הנמצאים בסכנה למוות פתאומי ולהוציאם ממעגל הספורט התחרותי ועל מנת להעניק להם את הטיפול המתאים שיקטין את הסיכון שלהם למוות פתאומי.

* * * * * * * * *

מידע נוסף לרופאים:

עקב המרכבות הרבה שבמתן אישור לספורט תחרותי, התיישבו עמיתי הרופאים שבארה"ב לדיון מעמיק וסיכמו ביניהם על הנחיות רפואיות בנושא זה. הנחיות אלה מתבססות על המחקרים האחרונים והעדכניים ביותר שנעשו בשטח על ידי מיטב הרופאים ברחבי העולם. כל רופא הנותן אישור לספורט תחרותי מחויב לפעול על פי העדכון האחרון של הנחיות אלה.

הדיונים עצמם נערכים בעיר Bethesda שבמדינת מרילנד בארה"ב, ומכאן השם "Bethesda Conference" . למעשה במסגרת זו נעשים מדי שנה דיונים בנושאים רפואיים שונים. אחת לכעשר שנים נושא הדיון הוא רפואת ספורט. הדיון האחרון והעדכני ביותר בנושא זה נערך בשנת 2005 ומאמרי הסיכום של כנס זה, ה-36 מובאים להלן. כנס זה מעדכן את הדיון הקודם (ה-26 במספר) שנערך בשנת 1994.

36th Bethesda Conference:

Task Force 1: Preparticipation Screening and Diagnosis of Cardiovascular Disease in Athletes

Task Force 2: Congenital Heart Disease

Task Force 3: Valvular Heart Disease

Task Force 4: HCM and Other Cardiomyopathies, Mitral Valve Prolapse, Myocarditis, and Marfan Syndrome

Task Force 5: Systemic Hypertension

Task Force 6: Coronary Artery Disease

Task Force 7: Arrhythmias

Task Force 8: Classification of Sports

Task Force 9: Drugs and Performance-Enhancing Substances

Task Force 10: Automated External Defibrillators

Task Force 11: Commotio Cordis

Task Force 12: Legal Aspects of the 36th Bethesda Conference Recommendations