האלקטרופיסיולוגים מתחבטים כל הזמן במציאת הטיפול הטוב ביותר להפרעת קצב זאת. ב-20 השנים האחרונות, נעשות פרוצדורות מרובות של צריבה לטיפול בפרפור. ההצלחה של הצריבה היא בינונית והרבה מאוד חולים נזקקים לתרופות גם אחרי הצריבה.
לאחרונה התפרסם מחקר גדול בשם- CABANA אשר השווה את הטיפול התרופתי לעומת הצריבה בחולים עם פרפור פרוזדורים. המחקר נמשך יותר מ-10 שנים וכלל 2204 חולים עם פרפור פרוזדורים. חצי מהחולים קיבלו תרופות לפרפור וחצי מהחולים עשו צריבה לפרפור. כעבור 4 שנים, לא היה הבדל בין שתי הקבוצות בתמותה, אירוע מוחי או דימומים. היה כן הבדל באיכות החיים שהיתה טובה יותר בחולים שעברו צריבה. כמו כן, החולים שעברו צריבה נהנו מירידה במספר התקפי הפרפור.
החוקרים, מאוד הופתעו מהתוצאות מאחר וציפו שהצריבה תוריד את התמותה ואת שיעור האירועים המוחיים.
בסופו של דבר, אחרי נתוחים סטטיסטים מתוחכמים, הגיעו למסקנה שצריבה לפרפור מומלצת לחולים מתחת לגיל 65 וכן לחולים מעל גיל 75 אשר סובלים מאי ספיקת לב.
אז כמו בכל נושא ברפואה, צריך להציע את הטיפול לחולים המתאימים לאותו טיפול ולא להציע טיפול בצורה גורפת לכולם. יש תמיד לקחת בחשבון את הסיכון לעומת התועלת.
תוצאות המחקר הגיוניות. באנשים הצעירים, כדאי לעשות את הצריבה ובצורה כזאת להפחית את השינויים המבניים שנוצרים בפרוזדורים כתוצאה מפרפור ממושך.
במבוגרים, הצריבה פחות יעילה מאחר והשינויים המבניים כבר קיימים ואין הרבה מה לשפר.
במבוגרים שפיתחו אי ספיקת לב, שווה לנסות את הצריבה (התועלת עולה על הסיכון) וכנראה באנשים אלו אפשר למנוע הידרדרות נוספת בתפקוד הלב.
קיימת אפשרות שעם הפיתוח של כלים חדשים לביצוע הצריבה, אפשר יהיה להציע טיפול זה ליותר מטופלים.
כיום, הצריבה נעשית על ידי גלי רדיו, או על ידי הקפאה. לאחרונה יש ניסויים רפואיים בהם משתמשים במקור אנרגיה שונה (electroporation- pulse field ablation) שיוצר חורים בקרום התא והורס אותו מבלי שהוא מחמם או מקפיא אותו. טוענים שאלה צריבות יעילות ובטוחות יותר. נדרשים כמובן מחקרים נוספים כדי לבדוק את השפעות ארוכות הטווח של שיטה חדשה זאת.
Reference:
Packer DL, Mark DB, Robb RA, et al,. Effect of catheter ablation vs antiarrhythmic drug therapy on mortality, stroke, bleeding and cardiac arrest among patients with atrial fibrillation. The CABANA Randomized Clinical Trial. JAMA 2019; 321 (13): 1261-1274.
