שריר לב עבה מדי
Hypertrophic Cardiomyopathy
מחלה זו, אשר במקרים רבים היא מחלה תורשתית, נגרמת כתוצאה משריר לב עבה מהרגיל. בפעילות הלב הרגילה, שריר הלב מתכווץ ונרפה. בשלב הכיווץ, הלב "זורק" את הדם דרך העורקים אל הגוף. בשלב ההרפייה, הלב מתרחב ומתמלא בדם מהורידים.
כאשר שריר הלב עבה מדי, הלב מתרחב רק באופן חלקי, ואינו מצליח להתרפות לגמרי. הלב מכיל כמויות קטנות יותר של דם. כתוצאה מכך, פחות דם "נזרק" לגוף בשלב ההתכווצות. במילים אחרות, יעילותו של הלב כמשאבה קטנה מהרגיל. מסיבה זו, חולים מתלוננים על עייפות וקוצר נשימה. הטיפול הראשוני במחלה זו הוא על ידי מתן תרופות המקלות על ההרפיה של שריר הלב.
אחת מתופעות הלוואי החמורות של שרר לב עבה, היא האפשרות של היווצרות הפרעות קצב קטלניות. במקרה זה, הטיפול המקובל הוא השתלת דפיברילטור בשילוב עם טיפול תרופתי. עם זאת, לא כל חולה עם שריר לב מעובה צריך דפיברילטור וישנם קריטריונים ספציפים המכוונים את האלקטרופיזיולוג בהחלטתו באם להמליץ על השתלת דפיברילטור או לא.
שריר לב חלש מדי
Dilated Cardiomyopathy
במחלה זו, שריר הלב חלש מאד, וכתוצאה מכך בעל יכולת התכווצות נמוכה. למעשה, מצב זה הוא הפוך מהמצב שתואר לעיל לגבי שריר עבה מדי אך עם תוצאות מאד דומות. מאחר וחולשת השריר לא מאפשרת ללב להתכווץ כל צרכו, אין הלב מצליח "לזרוק" את כל הדם ולשחררו מן הלב. כתוצאה מכך, ובדומה למקרה הקודם, יעילותו של הלב כמשאבה נמוכה. החולה מפתח אי ספיקת לב המתבטאת בקוצר נשימה ובבצקות ברגליים.
לעתים קרובות, לחולים המפתחים מחלה זו יש נטיה מולדת למחלה. המחלה "מתפרצת" כתגובה למחלת חום.
גם כתוצאה ממחלה זו של שריר הלב, יכולות להתפתח הפרעות קצב. במידה והפרעות הקצב הן קלות, ניתן לטפל בחולים בטיפול תרופתי. במידה וההפרעות קצב מסוכנות, יש להשתיל דפיברילטור בשילוב עם טיפול תרופתי.
המיוקרדיום (myocardium) הוא השכבה האמצעית והעבה של שריר הלב. חלק זה של שריר הלב אחראי לרוב כח השאיבה של הלב. חלק זה של הלב חלש באנשים הסובלים ממחלת שריר הלב (cardiomyopathy) .
© Mayo Foundation
