Stress Test בדיקה זו מאפשרת לרופא ללמוד על פעילות הלב בעת מאמץ. הבדיקה עצמה דומה לבדיקת א.ק.ג. סטנדרטית. בשתי הבדיקות המטופל מחובר למכשיר הא.ק.ג. באמצעות 12 אלקטרודות שמחוברות לחזה, לידיים ולרגליים. בבדיקת א.ק.ג. המטופל שוכב על מיטה בעת ביצוע הבדיקה. בבדיקת מאמץ, המטופל הולך על הליכון בעת ביצוע הבדיקה.
מטרת ההליכה על הליכון היא לגרום ללב לעבוד במאמץ מוגבר, ולצורך כך, מהירות ההליכון הולכת וגוברת כל 3 דקות בעת הבדיקה (פרוטוקול Bruce). הבדיקה אורכת בדרך כלל כעשר דקות בלבד, ונותנת לרופא מידע המאפשר אבחון טוב יותר של בעיות במצב הלב של המטופל. באם למטופל קשה לעשות את המאמץ הנדרש בעת בדיקה זו, ו/או באם הרופא יבחין בשינויים לא סטנדרטיים בתוצאות בדיקה זו, ייתכן והדבר מעיד על עורקים צרים, אשר אינם מאפשרים לדם להגיע לכל חלקי הלב.
בדיקה זו מומלצת כבדיקה שגרתית לכל מי שעומד לעסוק בספורט אינטנסיבי או ספורט תחרותי, בגלל שהיא מאפשרת לרופא לראות את פעילות הלב תוך כדי מאמץ. בספורטאים פרוטוקול הבדיקה שונה ומהירות המסילה גוברת כל דקה (פרוטוקול Astrand).
בזמן בדיקת המאמץ עוקבים אחרי שינויים באקג ואחרי הפרעות בקצב הלב.
בדיקת מאמץ מקור: National Heart, Lung, and Blood Institute; National Institutes of Health; U.S. Department of Health and Human Services
פרופ' פוקס ניהלה את היחידה להפרעות בקצב הלב בבית החולים אסף הרופא במשך 20 שנה. פרופ' פוקס סיימה את לימודי הרפואה בהצטיינות יתרה באונ' תל- אביב והתחילה את התמחותה בבי"ח מאיר שבכפר סבא. בזכות מלגת הצטיינות היא המשיכה את התמחותה בארה"ב בבתי חולים המסונפים לאוניברסיטת הארווארד. פרופ' פוקס ניהלה את היחידה להפרעות קצב לב באוניברסיטת בוסטון בארה"ב. לאחר כעשר שנות ניהול שם, החליטה פרופ' פוקס לחזור לישראל וניהלה במשך 20 שנה את היחידה להפרעות קצב לב בבית חולים אסף הרופא. כיום היא מחלקת את זמנה בין עבודה במספר בתי חולים בארה”ב, לבין עבודה במרפאה הפרטית שלה בישראל.