מותה של טרי שיאבו
טרי שיאבו ובעלה בזמנים טובים יותר
ההורים השבורים – משפחת שינדלר
מקרה זה קיבל סקירה תקשורתית נרחבת כי הבעל, לפי חוק (מדינת פלורידה שבארה"ב), הוא האפוטרופוס שלה והוא ביקש לנתק אותה מצינור האוכל ולתת לה למות. ההורים שלה התנגדו, רצו שתמשיך לחיות ולצורך כך פנו לבתי המשפט בסדרה של בקשות וערעורים. בסופו של דבר, זכו ההורים לכשלושים שימועים בבתי משפט שונים שבארה"ב, אך הדבר לא עזר. אפילו התערבות הקונגרס והתערבותו האישית של נשיא ארה "ב לא עזרה. טרי שיאבו מתה בסוף חודש מרץ.
ההיבטים המשפטיים של מקרה זה מרתקים ביותר, וכמובן גם ההיבטים הציבוריים של המקרה. פרשיה זו מעלה נושאים רבים שעליהם אנו נמנעים מלדבר עם קרובי המשפחה שלנו. בגליון זה, חשבתי לכתוב לכם על ההיבטים הרפואיים של מקרה זה. למעשה, טרי שיאבו הגיעה למצבה הנוכחי כתוצאה מהפרעת קצב
ג'ב בוש, מושל מדינת פלורידה.
לב קטלנית אשר גרמה להתמוטטותה. במצב זה יש לעשות החייאה מיידית. במקרה שלה
טרי שיאבו בשנת 2002 במצב וגטטיבי
זה לא נעשה בזמן. בסופו של דבר עשו לה החייאה, אך בינתיים המוח נפגע בצורה קשה ועל כן היא הפכה ל-"צמח". זה 15 שנה שהיא לא מתקשרת עם סביבתה.
לפני שהתמוטטה, היתה טרי שיאבו, בת ה-27, אשה פעילה. הפרעת קצב הקטלנית שהביאה אותה למצבה העגום, נגרמה כתוצאה מחוסר איזון של המלחים בגוף. חוסר איזון זה, נגרם כתוצאה מ-"הפרעות אכילה" ודיאטה קיצונית שבה טרי שיאבו ירדה ממשקל של כ-100 ק"ג לכ-50 ק"ג. על כך בגליון זה.
מלח והפרעות קצב לב
למלחים שבגופנו תפקיד חשוב מאד במערכת חילוף החומרים של הגוף. לדוגמא, ידוע שיותר מדי "מלח" יכול לגרום ללחץ דם גבוה על כל הסכנות הכרוכות בכך. הכוונה היא למרכיב הנתרן שבמלח הביתי הגורם להעלאת לחץ הדם.
הפעילות החשמלית של הלב, אף היא תלויה בריכוז המלחים שבגוף. הדבר נכון במיוחד לגבי מלח האשלגן. כאשר ריכוז האשלגן בדם נמוך, יש סכנה להיווצרות הפרעות קצב מהירות ואפילו פרפור חדרים אשר יכול לגרום למוות. מאידך, ריכוז גבוה של אשלגן אף הוא מסוכן מאחר והוא גורם לדופק איטי מאוד. ברמות גבוהות, האשלגן יכול לגרום אפילו למוות.
ריכוז נמוך של אשלגן בדם יכול להיגרם על ידי שלשולים, הקאות, דיאטה לא מאוזנת וכן שימוש כרוני בתרופות שונות לטיפול בלחץ דם או באי ספיקת לב. אנו מוצאים רמות גבוהות של אשלגן בחולים עם תפקוד כליתי ירוד. גם כאן, ישנן תרופות אשר גורמות לעליה ברמת האשלגן בדם.
במקרה של טרי שיאבו, היא היתה עם רמה נמוכה של אשלגן אשר גרמה לפרפור חדרים ומוות קליני. מאחר והיא לא זכתה לקבל עזרה רפואית והחייאה בזמן, נגרם לה נזק מוחי אשר הביאה למצבה כ"צמח".
לפני כשנה עמד לפני מקרה קצת דומה. בחורה צעירה, בשנות ה-20 לחייה החלה במשטר דיאטטי חמור. כתוצאה ממגבלות אלה, רמת האשלגן בדמה ירדה והיא התמוטטה כתוצאה מפרפור חדרים תוך כדי נהיגה. למזלה, צוותי עזרה ראשונה הגיעו אליה בזמן והחיו אותה. היא הגיעה אלי לבית החולים לברור מצבה. במקרה זה, המטופלת סבלה ממחלת לב אשר נחשפה כתוצאה מהמחסור באשלגן. השתלתי למטופלת מכשיר דפיברילטור אשר אמור להגן עליה מפני הפרעות קצב קטלניות לעתיד. (לפרטים נוספים) .
השימוש בתחליפי מלח – האמנם תחליף?
מקובל לחשוב, שאם אסור לטבל את האוכל במלח, אזי ניתן להשתמש בתחליף למלח. הפרסומות שבאמצעי התקשורת וודאי משכנעות אותנו שכך הדבר. לא כן. למעשה לחלק מהאוכלוסיה הסיכון שבתחליפי מלח גדול בהרבה מהשימוש במלח שולחני רגיל.
המלח הידוע כ-"מלח שולחן", הנו למעשה NaCl או נתרן כלורי. תחליף מלח מקובל הנו KCl או אשלגן כלורי. אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה חייבים להמנע ממלח שולחן בגלל מרכיב הנתרן שבו, (אשר מעלה את לחץ הדם עוד יותר). השימוש בתחליף מלח הוא טבעי מאד, למעט העובדה שבתחליף זה מדובר על "ידידנו" ה-אשלגן אשר יכול להגביר את הסיכון להפרעות קצב לב. לאחרונה ניתקלתי בחולה אשר הבעייה שבתחליף זה נתגלתה במלוא עצמתה:
המטופלת, כבת 70 נמצאת תחת טיפולי מזה 5 שנים, ולצורך הסיפור נקרא לה פנינה. פנינה סובלת מיתר לחץ דם, והפרעות קצב לב. הוריתי לפנינה להמנע מכל שימוש במלח ונתתי לה מרשמים לתרופות להפרעות קצב לב ולתרופות להורדת לחץ הדם. מאחר וגופה של פנינה לא הסתגל לחלק מהתרופות וכן היתה השפעה בין התרופות השונות שהיא נטלה, היינו צריכים לעמוד בקשר כל שבוע-שבועיים תוך שינויים קלים בתרופות ובמינונים השונים. אחר תקופה של מספר חודשים מצאנו את הקומבינציה המתאימה של תרופות. לשמחתי, לחץ הדם של פנינה התייצב, והפרעות הקצב שלה נעלמו. פנינה הגיעה למרפאתי למעקב שוטף מדי חצי שנה.
לפני מספר חודשים, בעת ביקור שגרתי, פנינה התלוננה בפני אודות חולשה ועייפות. בדיקת דם שגרתית העלתה כי יש לה רמה גבוהה של אשלגן בדם. בבדיקת התרופות שהיא נוטלת לא מצאתי תרופה שמעלה רמת אשלגן בדם. התלבטתי כיצד לטפל בה. הדבר לא היה פשוט. עמדנו בקשר טלפוני לפחות אחת לשבוע. שינויים קלים במגוון התרופות שהיא נוטלת לא עזרו. הכרתי חולה זו היטב, וידעתי שהיא מבצעת וממלאת אחר הוראותי בקפדנות. אך פתרון לא מצאתי למקור האשלגן בדם. היה לה דופק אטי מדי והתחלתי לשקול השתלת קוצב לב. אך לפני צעד זה, החלטתי לעבור אתה שוב בצורה מסודרת על כל הטיפול הרפואי שלה. בין השאר, תוך כדי שיחה אקראית, וידאתי, שהיא אכן נמנעת משימוש במלח. פנינה ענתה לי בגאווה: "וודאי שכן", אך הוסיפה כבדרך אגב שהיא מזמן עברה להשתמש בתחליף מלח. תדהמתי לא ידעה גבול. התעלומה נפתרה, והבנתי את מקור האשלגן שבדמה. החזרתי את פנינה לתרופות המקוריות שהיא נטלה תוך אזהרה חמורה מלהשתמש במלח או תחליפיו. שבועיים אח"כ פנינה חזרה לשגרת חייה. העייפות והחולשה נעלמו כלא היו.
