יום שישי אחר הצהרים. הסירנות מיבבות ברעש מחריש אזניים בדרכם לבית החולים. דלתות האמבולנס נפתחות כמעט מאליהן וצוות הטיפול נמרץ ממהר להריץ את הנער בן ה-15 למחלקת החיאה. הנער, נער נאה, לבוש בבגדים ספורטיביים, מכנסיים קצרות ונעלי התעמלות אך עיניו מסרבות להגיב.
דקות מספר אחר כך, שועט רכב נוםף לחצר בית החולים. חבורה שלימה של נערים, לבושים אף הם בבגדי ספורט ממהרים למחלקת טיפול נמרץ. "אנו לא מבינים מה קרה? שיחקנו במרץ! רוני שעט קדימה ובלם בעצמה את הכדור שהיה בטוח 'גול'!. הוא עוד לא מספיק להעביר את הכדור הלאה, ופתאום אנחנו רואים אותו מאבד את שיווי משקלו ונופל לרצפה". "נו תקום כבר!" צעקנו לעברו. לקח מספר דקות עד שהבנו, שמשהו מאד לא בסדר קורה כאן."
האמבולנס הגיע לאחר כעשר דקות. צוות האמבולנס איבחן שרוני נמצא במצב של פרפור חדרים (זהו קצב לב מהיר ביותר אשר משמעותו הוא מוות קליני). הצוות ביצע החייאה ונתן לרוני שוק חשמלי באמצעות מכשיר הדפיברילטור שבאמבולנס. עם קבלת ה'שוק' החשמלי, חזר ליבו של רוני לפעום בדופק תקין, אך מחוסר הכרה. צוות האמבולנס הביא את רוני לבית החולים במצב זה של חוסר הכרה. שם הוא אובחן עם נזק מוחי נרחב כתוצאה מחוסר אספקת דם למח. כעבור מספר ימים רוני נפטר.
זהו סיפור אמיתי (למעט שמו של הנער שהינו בדוי) שהתרחש במהלך שנת 2003. זה סיפור טרגי וכואב מאוד. רוני הינו בחור צעיר, אנרגטי ונמרץ. איך קורה שבחור בריא זה מת כתוצאה מחבטת כדור בחזהו?
הסבר: רוני היה נער בריא וללא מחלת לב. התופעה שבה נתקלנו ידועה ומוכרת בספרות הרפואית בשם "קומוציו קורדיס" (Comotio Cordis) . כידוע, הלב פועם במחזוריות רצופה ומתכווץ ומתרחב חזרה. מסתבר, שאם נותנים חבטה בחזה בנקודת זמן ספציפית במחזור הפעימה הזה, יכול הדבר לגרום לפרפור חדרים אשר משמעותו מוות קליני. המעניין (והמפחיד) בתופעה זו היא שעצמת המכה אינה חשובה – רק התזמון קובע אם המכה תהפוך לקטלנית. עוד יותר משמעותי היא העובדה שרק כ-10% מהאנשים שקיבלו התקף מעין זה וקיבלו טיפול והחייאה בזמן, חוזרים לחיים.
(מקרה משנת 2003. נכתב: אוגוסט 2003)