הרגשה זו נובעת מפעימה חשמלית מוקדמת של הלב. אחרי הפעימה המוקדמת, הלב "נח" לזמן ארוך יותר עד לפעימה הבאה. "מנוחה" זו גורמת למטופל את ההרגשה של הפסקה בדופק.
המקור לפעילות החשמלית המוקדמת היא מהפרוזדורים או מהחדרים של הלב.
פעימות פרוזדוריות מוקדמות אינן דורשות טיפול רפואי. עם זאת, לאורך זמן פעימות מוקדמות אלה יכולות להתפתח להפרעת קצב מסוג "פרפור פרוזדורים".
פעימות חדריות מוקדמות אף הן לא דורשות טיפול רפואי. עם זאת, פעימות אלו דורשות בירור מקצועי על מנת להבין את הסיבה שבגינה יש פעימות מוקדמות אלה. לצורך כך, יש להיבדק על ידי אלקטרופיזיולוג או קרדיולוג אשר אמור לקבוע באם המטופל סובל ממחלת לב הגורמת לפעימות המוקדמות. במידה ותוצאות הבדיקות תקינות, ניתן להמשיך באורח חיים רגיל ללא כל חשש. על המטופל להתרגל לחיות עם הפרעות קצב אלה. אולם, במידה והבדיקות מגלות שיש למטופל מחלת לב כלשהיא, הרי שיש לטפל בבעיה שורשית זו תחילה.
חולים הסובלים מפעימות חדריות מוקדמות מתבקשים לבצע בדיקת הולטר לב למשך 24 שעות על מנת לקבוע מה הכמות של הפעימות המוקדמות ביממה. במידה וכמות הפעימות המוקדמות עולה על 17% ממספר פעימות הלב ביממה, זה דורש טיפול על ידי צריבה או על ידי תרופות.
לפני ההחלטה על צריבה, המטופל מבצע הולטר לב של 12 חיבורים על מנת לנסות למקם את מוקד הפרעת הקצב בלב ולתכנן את הצריבה. במידה והמוקד מצוי באיזור בלב עם גישה קשה, ממליצים על טיפול תרופתי תחילה.
מחקרים מראים שמטופלים עם כמות גדולה של פעימות חדריות מוקדמות עלולים לסבול לאורך זמן מהחלשות של שריר הלב ולכן חשוב לטפל בהפרעות הקצב.
__________
מילות מפתח: פעימות מוקדמות, הפרעות קצב על חדריות apc's, הפרעות קצב חדריות pvc's, הפרעות קצב חדריות vpb, הפרעות קצב חדריות בודדות
