ימים מספר לאחר שתומר השתחרר לביתו, הוא חש כי מפעם לפעם ליבו פועם בצורה לא סדירה. עובדה זו עוררה בו דאגה רבה כי תומר זכר היטב את אביו שנפטר בהיותו בן 35 ממחלת לב, ובהיות תומר ילד קטן. ללא היסוס, חזר תומר לבית החולים ואושפז מיד.
בפגישתי עימו, גילה תומר דאגה רבה, ואחת משאלותיו הראשונות היתה באם הוא נמצא בסיכון ל-"מוות פתאומי". על מנת לענות לו על שאלתו חייבים היינו לערוך ברור מקיף.
בדיקת הא.ק.ג. שלו הראתה שהוא סובל מפעימות לב מוקדמות. [בהפרעה מסוג זה, פעימת הלב מקדימה מפעם לפעם, ואינה נופלת בתזמון הרגיל שלה]. סוג זה של הפרעת קצב אינה קטלנית ואינה מצריכה טיפול מסוים. זהו מסוג ההפרעות שניתן "לחיות עמם" וצריך ללמוד להתעלם מזה. אולם, סיפורו של תומר אודות אביו שנפטר בערך בגיל זה לא נתן לי מנוח. החלטתי שבכל זאת ובניגוד להוראות היבשות, יש לערוך לתומר בדיקה אלקטרופיזיולוגית מקיפה. על סמך הממצאים שהיו בידי באותה עת, קשה היה להסביר את הצורך בבדיקה זו, למעט העובדה שהיתה זו "הרגשת בטן" חזקה. לאור העובדה שעל אף שבדיקה אלקטרופזיולוגית היא בדיקה פולשנית, היא בדיקה בטוחה מאד ולא יכולה לפגוע בחולה. על כן, החלטתי ללכת על "הרגשת הבטן" הזאת. (כאן ראוי להדגיש שמסיבה זו, מקצוע הרפואה נקרא "אמנות הרפואה" ולא נחשב כמקצוע מדעי).
לתדהמתי ולתדהמת הנוכחים בחדר הבדיקה, תומר פיתח פרפור חדרים בשלביה המוקדמים של הבדיקה. ממצא זה העיד בצורה ברורה ביותר שתומר אכן נמצא בסיכון גבוה ל"מוות פתאומי". לאור זאת הוחלט להשתיל לתומר דפיברילטור אשר יגן עליו וישמש כרשת בטחון בעת הצורך מפני פרפור חדרי הלב (שמשמעותו היא מוות פתאומי).
תומר עזב את בית החולים שמח וטוב לב – אלא – שיומיים לאחר כך הוא חזר בבהלה לבית החולים. בהיסטריה רבה, סיפר תומר שהוא קיבל "שוק" חשמלי מהדפיברילטור! "מדוע זה?" שאל תומר בעצבנות רבה.
מסתבר, שכאשר חששנו – כך בדיוק קרה. תומר קיבל ארוע "מוות פתאומי" עקב הפרעת קצב קטלנית (פרפור חדרים). למזלו הרב היה לו דפיברילטור שהושתל בחזהו, ומכשיר זה הציל את חייו – פשוטו כמשמעו.
בעזרת מכשיר זה, אנו מצפים ומקווים שתומר יזכה לאריכות ימים. אנו תקווה שהמכשיר ימשיך לשמש לו רק כרשת בטחון, ושהוא לא ימצא את עצמו משתמש בפועל במכשיר הזה.
לאחר פרסום מאמר זה, המטופל עצמו קרא את המאמר וכתב לנו את אותו הסיפור אך מנקודת מבטו שלו. שני החלקים משלימים זה את זה ויוצרים תמונה מענינת של המקרה כולו. לחץ כאן לקריאת הסיפור מנקודת מבטו של המטופל.
(מקרה משנת 2003. נכתב: אוגוסט 2003)

