מאת ז'ק לוי (שם בדוי) (נכתב באפריל 2004)
שלום,
אינני יודע איך לבטא את רחשי ליבי (תרתי משמע). אני עולה חדש (ממערב אירופה), ומספר חודשים לפני שעליתי לישראל הושתל בגופי קוצב לב. אמרו לי, שקיבלתי את אחד הקוצבים המשוכללים ביותר שיש. הרופא שלי החליט על ההשתלה לאחר שהתלוננתי על סחרחורות, על התעיפות רבה (אפילו אחרי מאמץ קצר מאד).
הקרדיולוג אמר לי כי הקוצב יגביר את קצב הלב שלי, והדבר יתן לי יותר כח ויפחית את הסכנה שאמצא את עצמי עם דופק נמוך מדי.
להגיד את האמת: לא הבנתי למה השתילו לי את הקוצב. אני לא חשתי כל הבדל והחיים שלי לא נשתנו לאחר ההשתלה. הייתי שבר כלי, ונשארתי שבר כלי. עדיין מצאתי את עצמי סוחב את עצמי בקושי רב לאחר הליכה של 100 מטר בלבד. כן, הדופק שלי קצת עלה (כך אמרו לי), אבל אני לא חשתי בכל שינוי וההרגשה שלי היתה גרועה ביותר.
למזלי, מצאתי את עצמי מתאשפז בבית חולים אסף הרופא למספר ימים עקב טיפול במחלה אחרת. מאחר ובגופי מושתל קוצב, המחלקה בניהולה של פרופ' פוקס נקראה לתת חוות דעת. מיד עם ההתיעצות הראשונית, פרופ' פוקס זימנה אותי למחלקה שלה. אינני מבין מה היא עשתה. כל מה שאני יודע זה שהיא שמה דיסק עגול על החזה שלי. לדבריה, זה סוג של מגנט. בעוד ה"מגנט" נמצא על החזה שלי, פרופ' פוקס מתקתקת במהירות על מחשב שחובר למגנט. כעבור מספר דקות, היא אומרת לי שהכל בסדר ושואלת לשלומי. לא כל כך הבנתי מה רוצים ממני, שהרי שבר כלי זה שבר כלי. עניתי מה שעניתי, ועזבתי את מרפאתה של פרופ' פוקס.
למעשה, היתה זו אשתי שהחלה לחשוש. זו פעם ראשונה מזה הרבה זמן, שאני הולך יותר מ- 3 דקות ולא מתלונן. היא דרשה שאשב לנוח, אך אני הרגשתי שאין צורך בכך. "העזתי" ללכת עוד קצת, והרגשתי שהגוף "סוחב". בהמשך היום עשיתי עוד מספר טיולים. ההרגשה שלי, שמטיול לטיול, אני רק הולך ומתחזק.
עדיין אינני מבין מה פרופ' פוקס תקתקה על המחשב. אני רק יודע שהפכתי לאדם חדש לחלוטין. אני כבר הולך חצי שעה כל יום, ומחכה ליום שאגיע לטיול יומי של שעה שלימה. תודה!!!
* * *
הערת פרופ' פוקס:
מקרה זה הנו טיפוסי, ואנו רואים מקרים רבים מעין אלה במרפאתנו. השתלת קוצב, כוללת שלושה שלבים: עצם ההשתלה, תכנות ראשוני, מעקב וביקורת תקופתית באופן שוטף.
את ההשתלה, מבצע קרדיולוג, אך למעשה גם מנתח יכול לבצעה. החלק החשוב שבהשתלה, הוא התכנות שנעשה לאחר ההשתלה. לא פעם אני נתקלת במטופלים המגיעים אלי כאשר הקוצב שבגופם מתוכנת על פי ברירת המחדל של היצרן. לתכנות הקוצב יש צורך באלקטרופיזיולוג (מומחה בהפרעות קצב הלב) אשר מתכנת ומתאים את הקוצב באופן אישי לפעולת ליבו של המטופל. והוא אשר קרה במקרה זה. הקוצב נשאר ופעל על פי ברירת המחדל של היצרן ועל כן לא שיפר את איכות חייו של המטופל. תכנות נכון של הקוצב מגן על החולה מפני מוות, אך בנוסף, גם מעלה את איכות החיים של החולה.
השלב השלישי והאחרון הנו מעקב ובדיקה תקופתית של הקוצב. עם הזמן, הדרישות והפעילות של הלב יכולות להשתנות, ועל כן, ייתכן שיש צורך בכיוון ושינוי קל בתכנות המקורי. כמובן שיש גם לבדוק את הסוללה, והתפקוד הכללי של הקוצב באותה עת.
