היתרון הגדול ביותר של הצינטור הוירטואלי על פני צינטור רגיל הוא שהבדיקה איננה פולשנית ואיננה דורשת החדרת צינוריות ללב. כידוע, לכל פרוצדורה פולשנית יש סיכונים (כגון פגיעה בעורקים, פגיעה בלב, חור בלב וכו'). בצינטור הוירטואלי סיכונים אלה לא קיימים, ועל כן, הבדיקה אטרקטיבית, ומהווה אלטרנטיבה חשובה לצינטור רגיל. בעקבות יתרונות אלה, השאלה הטבעית שנשאלת היא מדוע ממשיכים לעשות צינטור רגיל? יש לכך מספר סיבות: ראשית, מסתבר כי בטכנולוגיה הנוכחית, יש מגבלות ליכולת ההדמיה של הצינטור הוירטואלי. שנית, לבדיקה זו יש סיכונים שאותם חייבים לקחת בחשבון. לבסוף, בניגוד לצינטור הרגיל, הצינטור הוירטואלי הנו אבחנתי בלבד.
תמונת הדמיה טיפוסית של צינטור וירטואלי, בתמונה שלעיל רואים את העורקים הכליליים העוטפים את הלב והמספקים דם ללב עצמו. בצינטור אנו מחפשים לראות באם יש הצרות של אחד העורקים האלה.
מגבלות הדמייה: על מנת שניתן יהיה לבצע את הבדיקה, על המטופל להיות בעל דופק איטי וסדיר. במידה והדופק מהיר ו/או לא סדיר, אי אפשר לראות את תוצאות ההדמייה. כמו כן במידה והעורקים מסוידים (כפי שקורה באנשים מבוגרים), ה- CT לא מאפשר להדגים אותם. לעתים בדיקה זו גם יכולה להטעות: היות והבדיקה רגישה מאוד, לעתים מתקבלות תוצאות אשר לפיהם נראה שלכאורה יש רבדים טרשתיים בעורקים (דהיינו, סתימות בעורקים), גם כאשר רבדים אלה לא גורמים להיצרויות משמעותיות בעורקים. משמעות דבר זה הוא שלעתים כתוצאה מבדיקה זו מתקבל הרושם המוטעה כי יש לפתוח את העורקים בה בשעה שהמטופל יכול לחיות שנים רבות ללא כל צורך בהתערבות כלשהיא.
הסיכונים בבדיקה: בזמן הבדיקה מוזרק לעורקים אותו חומר ניגוד המוזרק בצינטור רגיל. אחת הסכנות שבשימוש בחומר ניגוד הוא פגיעה בכליות. בה בשעה שהשימוש החד פעמי בחומר ניגוד בדרך כלל אינו מהווה סכנה לאדם שכליותיו מתפקדות כראוי, יש לזה השפעה מצטברת. השימוש בחומר ניגוד יכול לגרום לנזק בלתי הפיך בעיקר באנשים עם תפקוד כיליתי גבולי וכן בחולי סכרת. חשוב לציין שבבדיקה זו יש להשתמש בכמות גדולה יותר של חומר ניגוד מזו של צינטור רגיל. בנוסף, גם כמות הקרינה שאליה נחשף המטופל עולה בהרבה על כמות הקרינה המקובלת בצינטור רגיל.
מגבלות שבבדיקה אבחנית: מאחר ובדיקה זו היא אבחנתית בלבד, הרי שאם מתגלה סתימה בעורק אין אפשרות לעשות דבר במסגרת בדיקה זו, וממילא חייבים לעבור בנוסף, גם צינטור התערבותי רגיל על מנת לפתוח את העורקים.
סיכום
לאור המגבלות שלעיל, קבוצות המטופלים הבאים אינם מתאימים לבדיקה זו בכלל:
1) אנשים מבוגרים עם עורקים מסוידים.
2) אנשים עם דופק מהיר.
3) אנשים עם דופק לא סדיר.
4) אנשים עם סתימות בעורקים שכבר עברו השתלה של סטנטים.
6) אנשים אחרי ניתוח מעקפים.
הבדיקה מומלצת למטופלים בקטגוריות הבאות:
1) כאשר יש חשד למום מלידה של מבנה העורקים הכליליים.
2) לצורך הדגמה של מבנה הפרוזדורים בלב, לפני ביצוע צריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים.
3) במטופלים שמפחדים מביצוע צינטור קובנציונלי.
אנשים אשר לא נמצאים ברמת סיכון למחלה טרשתית אשר בכל זאת מעונינים לעשות בדיקה זאת רק עבור השקט הנפשי שלהם, עלולים למצוא את עצמם עם תוצאות בדיקה שאינם חד משמעיות, וכתוצאה מכך יעשו צינטור וירטואלי ואחר כך גם צינטור רגיל, וכל זאת ללא כל צורך. כאמור, בדיקת ה- CT רגישה מאוד ועלולה לגלות רבדים טרשתיים איתם אפשר לחיות שנים רבות ללא צורך בהתערבות.
הערה:
בשנים האחרונות טכנולוגית הצינטור הוירטואלי "תפסה תאוצה" ומשווקת במקומות רבים בארץ (ראה למטה לדוגמא תמונה של שלט רחוב ענק של אחד המכונים הפרטיים). למעשה אני חוששת שבדיקה זו משווקת באגרסיביות רבה מדי. הגיעו אלי מספר מטופלים אשר סיפרו כי במסגרת בדיקת סקר בריאות שגרתית שהם עשו, הוצע להם לעשות גם בדיקה זו. מאחר וכאמור לעיל, בדיקה זו כרוכה בסיכונים, יש לשקול סיכונים אלה לפני שנגשים לעשותה. לסיכומו של דבר, לא תמיד "צינטור וירטואלי הוא טוב ללב שקט".
דוגמה לפרסום בדיקת "צינטור וירטואלי"
שלט רחוב ענק על אחד הכבישים הסואנים שבגוש דן מכריז: "צינטור וירטואלי ללב שקט"
האמנם זה טוב ל-"לב שקט"? פרסום מעין זה מעודד ביצוע בדיקה זו על אף שהיא לא מתאימה לכל אדם. לבדיקה זו יש סיכונים והמטופל חייב להיות מודע להם. (הצילום מחודש יוני 2006 . שם המכון נמחק מהתמונה).
