ההפסקות בנשימה תוך כדי השינה נמשכות בין 15 ל-90 שניות. עם הפסקת הנשימה, יורד ריכוז החמצן בדם ומעיר את האדם הישן אשר כמובן נושם שוב. האדם שוב נרדם ומפסיק לנשום שוב וחוזר חלילה. בלילה טיפוסי של 8 שעות שינה יכולים להיות בין 200 ל-400 מחזורי שינה-התעוררות מעין אלה. כתוצאה מכל זה, האדם מתעורר בבוקר בעייפות רבה ולעתים סובל מכאבי ראש, דיכאון, ערנות ירודה בשעות היום וכן מתפקוד כללי לקוי בחיי היום יום. תופעה זו גם גורמת להפרעות נפשיות ולבעיות של זיכרון. לדוגמה, אדם הסובל מהפרעות שינה חשוף לסיכון גבוה פי 3 לתאונת דרכים.
מעבר לבעיות התפקודיות והחברתיות הרבות אשר נגרמות כתוצאה מהפסקות נשימה אלה, ישנם גם מחלות חמורות הנגרמות מבעיה זו. ביניהם, יתר לחץ דם שקשה לאזן, שבץ מוחי ומחלות לב. ישנם אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורי הלב, או הפרעות קצב לב אחרות המופיעות בלילה ונובעות מבעיות נשימה אלה. בעיה זו גם יכולה להחמיר מצבי אי-ספיקת לב המתבטאת בהצטברות מים בריאות ובקשיי נשימה. בעיה זו יכולה אפילו לגרום להתקפי לב.
פרפור פרוזדורים הוא הפרעה בקצב הלב המתבטאת בדופק מהיר ולא סדיר. זו הפרעת הקצב השכיחה ביותר. מיליוני אנשים סובלים מהפרעת קצב זו. חולים רבים נתקפים בהפרעת קצב זאת בזמן שינה, בשעות הבקר המוקדמות ובלילה. מעריכים שבשליש מחולים אלו הגורם הוא הפסקות בנשימה בזמן שינה. בזמן שינה, יש ירידה טבעית בקצב הלב, ועם הפסקות הנשימה, ירידה זו בולטת יותר. ירידה זו בקצב הלב מאפשרת את היווצרותם של מעגלים חשמליים בפרוזדורי הלב, ומעגלים אלה גורמים להפרעות קצב הלב. חוקרים מצרפת בדקו קבוצת חולים אשר סבלו מקצב לב איטי ואשר טופלו באמצעות השתלה של קוצב לב. מסתבר שקבוצת חולים זו סבלה פחות מהפסקות נשימה בשינה וכן סבלה פחות ממאורעות של פרפור פרוזדורים. ממצא מעניין זה מראה שכאשר מונעים מהלב את האפשרות להאט, גם קצב הנשימה נשאר סדיר ועם פחות הפסקות.
למרות ממצא זה, כמובן שאיננו מטפלים בדום נשימה על ידי השתלת קוצב לב. קיימים היום טיפולים הרבה פחות פולשניים בבעיה זו. הטיפולים נעשים בעזרת שימוש במכשיר CPAP. זהו מכשיר המזרים אויר בלחץ ובצורה כזאת מונע את חסימת דרכי הנשימה. קיימים גם אביזרים דנטליים שונים המונעים את צניחת החיך מאחור ומונעים את החסימה של נתיב האוויר.
מכשיר CPAP (התמונה בחסות NIH)