כל פעולה פולשנית עלולה להיגמר בסיבוך. ככל שהרופא המבצע את ההשתלה מנוסה יותר, יהיו פחות סיבוכים. הסיבוכים אמורים להיות נדירים.
אם החולה מגיע להשתלה כאשר הוא מקבל אספירין או מדלל דם אחר, יכול להיות דימום באיזור ההשתלה. זה עובר אחרי מספר ימים.
סיבוך אפשרי אחר הוא זיהום באיזור ההשתלה. בזמן ההשתלה החולה מקבל אנטיביוטיקה וההשתלה נעשית בתנאים סטרילים של חדר ניתוח. למרות כל אמצעי הזהירות יכול עדיין להתפתח זיהום. לפעמים הזיהום בא לידי ביטוי מספר שנים לאחר ההשתלה.
סיבוכים נדירים אחרים הם היווצרות של חור בריאה בזמן ההשתלה. זה סיבוך מאוד לא נעים אבל ניתן לטיפול.
סיבוך עוד יותר נדיר הוא היווצרות של חור קטן בלב עם דליפה של דם מסביב ללב. זה סיבוך מסוכן ואם האבחנה לא נעשית בזמן זה יכול לגרום למותו של החולה.
סיבוכים אחרים קשורים בבעיות טכניות באלקטרודות או המכשיר המושתל. במצבים אלו צריך לשים אלקטרודות חדשות ולהחליף מכשיר.
פרופ' פוקס ניהלה את היחידה להפרעות בקצב הלב בבית החולים אסף הרופא במשך 20 שנה. פרופ' פוקס סיימה את לימודי הרפואה בהצטיינות יתרה באונ' תל- אביב והתחילה את התמחותה בבי"ח מאיר שבכפר סבא. בזכות מלגת הצטיינות היא המשיכה את התמחותה בארה"ב בבתי חולים המסונפים לאוניברסיטת הארווארד. פרופ' פוקס ניהלה את היחידה להפרעות קצב לב באוניברסיטת בוסטון בארה"ב. לאחר כעשר שנות ניהול שם, החליטה פרופ' פוקס לחזור לישראל וניהלה במשך 20 שנה את היחידה להפרעות קצב לב בבית חולים אסף הרופא. כיום היא מחלקת את זמנה בין עבודה במספר בתי חולים בארה”ב, לבין עבודה במרפאה הפרטית שלה בישראל.
