אתר מידע לחולים: מחלות לב - הפרעות בקצב הלב, בעריכת פרופ' תרצה פוקס
מחלות לב
ייעוץ רפואי
אקטואליה
חדש באתר

צינטור וירטואלי

"חבר קופת חולים" - שיר סטירי מאת פרופ' דוד מוסקונה

פורומים חדשים

פורום 1:

שאלות ותשובות עם פרופ' פוקס

פורום 2:

פורום חופשי להחלפת רשמים ודעות על מחלות לב, קוצבים, אבלציה והפרעות קצב לב

 

לפרטים נוספים אודות הפורומים...

כדאי לדעת
מה זה אלקטרופיזיולוג?

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פורום הפרעות קצב לב, שאלות ותשובות

פורום

פורום לשאלות

שאלות ותשובות

שו"ת דף 1

שו"ת דף 2

שו"ת דף 3

 

כל השאלות – כל התשובות

 

שאלות נפוצות וטיפוסיות

 

דף מספר 1

ייעוץ רפואי אישי
בי"ח אסף הרופא:
(08) 977-9730
מרפאה פרטית:
(03) 616-4042

1) מדוע צריך להביא א.ק.ג. עמי לביקור אצל קרדיולוג?

תשובת פרופ' פוקס:

בדיקת הא.ק.ג. היא בדיקה פשוטה וסטנדרטית האומרת לקרדיולוג רבות אודות מצב בריאותו של המטופל. במידה רבה, בדיקה זו היא "העיניים" של הקרדיולוג ומהווה בדיקת סינון ראשונית.

 

2) מדוע עלי להביא עמי א.ק.ג עדכני לכל ביקור אצל קרדיולוג? מה רע בא.ק.ג. שעשיתי לפני חצי שנה?

תשובת פרופ' פוקס:

אין כל רע בא.ק.ג הישן מלפני חצי שנה. למעשה רצוי להביא גם א.ק.ג. זה לביקור לצרכי השוואה. אולם באם ברצוני לדעת מה מצב בריאותו של המטופל היום, אני חייבת לראות א.ק.ג. עדכני.

3) מה ההבדל בין א.ק.ג. להולטר?

תשובת פרופ' פוקס:

בשני בדיקות אלה מחברים אלקטרודות לחזה של המטופל ו"מקליטים" את פעימות הלב. כאן למעשה מסתיים הדמיון שבין הבדיקות. בבדיקת א.ק.ג. מודדים 12 מדידות שונות של פעימות הלב. המדידה עצמה אורכת כעשר שניות. ניתן להסתכל על בדיקה זו כעין 12 התבוננויות שונות של הלב מנקודת מבט שונות. לעומת זאת, בדיקת ההולטר היא ל-24 שעות, אך מודדת רק פן אחד של הלב.

 

4) רופא המשפחה שלי שלח אותי לעשות בדיקת הולטר. התוצאות בידי וברצוני להגיע למשרדך על מנת לפענח תוצאות אלה. בעת קביעת התור במשרדך נאמר לי כי עלי להביא עמי גם בדיקת א.ק.ג. מדוע? הרי יש בידי בדיקת הולטר אשר היתה מחוברת לגופי למשך 24 שעות שלמות?

תשובת פרופ' פוקס:

כאמור בשאלה הקודמת, בדיקות אלה שונות. בדיקת א.ק.ג היא בדיקת סינון פשוטה וסטנדרטית. למעשה הא.ק.ג. הוא "העיניים" של הקרדיולוג ובאמצעות בדיקה פשוטה זו ניתן ללמוד הרבה על מצב בריאותו של המטופל. הא.ק.ג. מודד פרמטרים נוספים אשר אינם נמדדים בהולטר. על כן, בדיקת א.ק.ג. ובדיקת הולטר הן בדיקות משלימות זו לזו ועל כן אי אפשר לבוא עם אחד במקום השני.

 

5) אני גבר בריא בן 40. אבי ודודי נפטרו בגיל צעיר מהתקף לב. מה עלי לעשות כדי לא ללקות במחלת לב?

תשובת פרופ' פוקס:

התורשה היא גורם סיכון חשוב מאוד במחלות לב. בשלב זה לא ניתן לשנות אותה אבל ניתן לשנות דפוסי התנהגות על מנת להתגבר על גורמי הסיכון להתפתחות של מחלות לב.

תזונה: בנושא זה צריך לזכור את הכלל "הכל במידה". זו למעשה התורה על רגל אחת. כדאי להימנע ממשקל יתר. צריך לבדוק את רמת הכולסטרול בדם ולבקש מהרופא המטפל שיגיד לך מה הרמה של השומן המזיק( LDL ) ומה הרמה של השומן המועיל( HDL ) . אכן כך! השומן המועיל שומר על כלי הדם להיות נקיים וחלקים. האנשים עם הרמה הנמוכה של השומן הטוב והרמה הגבוהה של השומן הרע נמצאים בסיכון גבוה.

כולסטרול גבוה לא מצוי רק באנשים שמנים. יש אנשים רזים שיש להם כולסטרול גבוה. בהרבה מקרים זו בעיה תורשתית. עם פענוח הגנום האנושי, הרפואה המודרנית תוכל לטפל גם בבעיות מסוג כזה בעתיד. בשלב זה, קיימות הרבה תרופות בשוק אשר בשילוב עם דיאטה, מורידות את הכולסטרול.

עישון: העישון גורם לנזקים לאיברים שונים בגוף. העישון גורם לכך שהדם נעשה צמיג יותר וזה מאיץ את ההתפתחות של הטרשת בעורקים. הדרך הטובה ביותר היא להימנע מעישון. למי שכבר מכור לסיגריות, יש תרופות העוזרות בגמילה.

יתר לחץ דם: %25 מהאוכלוסיה המבוגרת סובלים מיתר לחץ דם. יתר לחץ דם לא גורם לסימפטומים ולכן הרבה אנשים לא יודעים שיש להם בעיה. לכן יתר לחץ דם מכונה "הרוצח השקט". חשוב לבדוק את לחץ הדם במסגרת הבדיקות התקופתיות. ברגע שמגלים לחץ דם גבוה, כדאי להתחיל מיד בטיפול שכולל דיאטה ותרופות. גם כאשר לחץ הדם מתאזן עם תרופות, חייבים להמשיך את הטיפול. חולים שמפסיקים את הטיפול עלולים ללקות בשטף דם במוח בגלל עליה פתאומית בלחץ הדם.

סכרת: הסכרת מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב באופן מאוד משמעותי. חשוב לטפל בדיאטה וכן בתרופות.

קרישות יתר בדם: יש מצבים תורשתיים שבהם יש לאנשים נטיה להיווצרות של קרישי דם. חולים אלו הם בדרך כלל אנשים צעירים המגיעים לבית החולים עם אוטם בשריר הלב או עם שטף דם במוח. כאשר מאבחנים את הבעיה, הטיפול כולל תרופות שמדללות את הדם.

הומוציסטאין גבוה: זהו גם מצב תורשתי. זה גורם להתקפי לב באנשים ללא כל גורמי סיכון אחרים. חשוב גילוי מוקדם על ידי בדיקת דם פשוטה והטיפול כולל נטילה של חומצה פולית.

6) אני גבר בן 60 הסובל מסכרת והשמנת יתר. בזמן האחרון אני סובל ממועקה בחזה בזמן הליכה מהירה. ממה זה נובע?

תשובת פרופ' פוקס:

תעוקת חזה נובעת מאספקת דם בלתי מספיקה ללב. זו הדרך שבה הלב זועק לעזרה. כאשר חולה סובל מכאבים בחזה הדבר טעון ברור הכולל בדיקת מאמץ. בזמן הבדיקה החולה רץ על מסלול נע כאשר הוא מחובר לא.ק.ג. מבדיקה זו אפשר לברר האם הכאבים בחזה הם ממקור לבבי או ממקור אחר. כאבים בחזה יכולים גם לנבוע מכאבים של שרירים, פרקים, או עצמות בבית החזה. כיב קיבה יכול אף הוא לגרום לכאבים בחזה. כאבים בחזה הנובעים מבעיה בלב יכולים להתבטא בצורות שונות בחולים שונים. הכאב הטיפוסי הוא הרגשה של לחץ בחזה. יש חולים המתלוננים על צריבה או שריפה בחזה. יש חולים המתלוננים על כאבי גב. יש תרופות אשר יכולות לעזור במצב כזה. אלו תרופות אשר מרחיבות כלי דם. יש חולים אשר יכולים להסתדר עם טיפול תרופתי למשך הרבה שנים. יש חולים עם מהלך מחלה הרבה יותר סוער הנזקקים לצינטור ולפתיחה של עורקים עם בלון. יש חולים הנזקקים לניתוח מעקפים. צריך לזכור שהטיפול של הרחבה בבלון ואפילו ניתוח המעקפים, כל מטרתם היא רק להקל על הסימפטומים של כאבים בחזה וקוצר נשימה. הטיפולים האלה אינם מרפאים את החולה מטרשת עורקים. הבעיה הבסיסית בעינה נשארת ואם לא מטפלים בגורמי הסיכון, החולה לא יהנה מכל טיפול שהוא.

בעתיד, עם הפיתוח של הטיפול בגנים, אפשר יהיה לאתר מגיל צעיר את החולים עם גורמי הסיכון ולטפל בהם לפני שמתחיל התהליך הטרשתי.

 

 

חזרה לראש הדף